נירה סביר

נולדה בישראל בשנת 1945

למדה אמנות והוראת אמנות והציגה בתערוכות רבות, מתגוררת במושב לכיש משנת 1971 .

ציירת ופסלת החיה ונושמת את הטבע ממנו היא שואבת את כוחה. המקום, הנוף, הסביבה המרחבית, הגפן המשתרגת, הענבים הבשלים בכרם, הופכים למופשט הבעתי וצבעוני המשקף את עולמה הנפשי והרוחני. בשפה אומנותית עשירה ומגוונת, בטכניקות ובחומרים שונים באים לידי בטוי רגשות של עצב ושמחה, כאב ואהבה כשמציאות ודמיון משמשים בעירבוביה .

בקיץ, בשנת 1986 צפתה במוזיאון תל אביב בתערוכה של אל ליסצקי ופרנק סטלה בנושא ה 'חד גדיא' . נירה התרשמה עמוקות מהתערוכה .

בעקבות נסיונות להסביר לבנה את ציוריו של סטלה החליטה לנסות ולהתמודד עם הנושא ויצרה עשר עבודות גדולות מימדים בטכניקה מעורבת עשירות בצבע ובחומריות.

שבועיים לאחר סיום ציור הסדרה ארע לה אסון - בנה הבכור ,ארז, שם קץ לחייו והסדרה שיצרה הפכה בדיעבד למעין נבואה ושיקוף לסיפור חייו וגורלו הטרגי של ארז בנה.

הסידרה הוצגה בבית האמנים בירושלים מיד לאחר האסון ובמקומות שנים בארץ במהלך השנים. בשנת 1987 התבקשה להכין סידרת קולאג'ים בעקבות הציורים-תבליטים,כהכנה לסדרת הדפסים. סידרת הקולאג'ים נשלחה לתצוגה בדטרוייט –ארה"ב. כשחזרו הקולאג'ים חסר הקולאג' התשיעי: " ואתא מלאך המוות ושחט לשוחט " נירה ראתה בכך אות וסימן לכך שאולי מעתה תחזור השלווה למעונה ולמשפחתה.

על פי דברים שכתב ד"ר גדעון עפרת בעקבות התערוכה :

סדרת הציורים של נירה אינה איורים במתכונת המקובלת של עיצוב הגדות. ביסודם אלו ציורים תבליטיים חומריים מאוד הנתפסים כ 'תפאורה' להצגת 'חד גדיא' ולאמיתו של דבר תפאורה לדרמה אוטוביוגרפית קיומית .

לדעת את ציורי החד גדיא של נירה סביר לעומקם פירושו להרחיב את שיר ההגדה ולקחיו התיאולוגיים אל רבדי שפות אמנותיות שונות : שפת האמנות המודרנית, פרקים מתולדות האמנות, התיחסות אל עבודות האמנות של האמן הספרדי פרנסיסקו גויה, של האמן היהודי /רוסי אל ליסיצקי ושל האמן היהודי אמריקאי פרנק סטלה .

לפנינו בטוי מלומד הצומח מארציות פשוטה של אישה מאדמות לכיש .

סדרת ה 'חד גדיא' של נירה סביר היא מסע תרבותי –יהודי ובינלאומי- שורשיו עתיקים אך צמרתו עתירה בענפים מודרניסטיים. הדלק המניע את האמנית במסעה מחבר את הטמפרמנט האישי שלה עם תחושות גורל חריפות ההופך את ה 'חד גדיא' שלה לקינה.

להבין את ה 'חד גדיא' של נירה סביר לעומקו מחייב הליכה בשדה חרוש ובמספר תלמים במקביל :

א. בתלם האיור המציג את תכני השיר כפשוטם. אצל נירה המאבק בין הכוחות נידחה לטובת שוויון הגורל של הקורבנות. מכאן שהסדרה היא עשרה ציורי קורבן. כל פרק עומד כשלעצמו ומלכתחילה כולל את רוב האלמנטים הצורניים של הפרקים הבאים.

ב. בתלם יצירתה הכוללת של האמנית על צורותיה ותכניה כמסכת של קשר אדם-אדמה. מוטיב הקורבן האנושי החוזר לאורך כל תהליך יצירתה בבטוי הבעתי, ספונטני, סוער ודינאמי .

ג. בתלם הדיאלוג עם האמן פרנסיסקו גויה והסמלים המופיעים ביצירתו. השור – השור הספרדי האלים , החתול – כמפלצות בציוריו של גויה והקב"ה בצביון של מלאך נוצרי, תיאור שבין רוח הקודש לציפור טרף. הקשר האסוציאטיבי לגויה הופך את ה 'חד גדיא ' של נירה למקברי הרבה יותר.

ד. בתלם מוטיב העקידה, שהופיעה ביצירות קודמות של נירה ומציג את הזיקה הראשונה של נירה למיתוס עברי – יהודי. הזיקה למיתוס העקידה מאששת את הממד המחאתי –פוליטי המסתתר אי שם ביסוד קורבנותיה של נירה.

ה. תלם הציטוטים המודרניסטיים המתקשרים למזגה ולאופיה הסוער ,יצירתה היא הפשטה אקספרסיבית השואבת את מקורותיה מעבודותיהם של ג'קסון פולוק, מונק ואפילו ואן גוך. מסורת של יצריות וחרדה. הזיקה לפרנק סטלה עמוקה במיוחד כיוון שבאמצעותו מגיבה אף ל 'חד גדיא' של אל ליסיצקי ע"י ציטוט תגזירי הדמויים הפיגורטיביים שלו כצלליות .